תוצאות חיפוש

"תורת צדק" היא עמותת זכויות אדם שנוסדה בספטמבר 2017 על ידי הרב אריק אשרמן, שמשך 21 שנה הוביל את עמותת "רבנים למען זכויות האדם".

מהם תחומי הפעילות של העמותה? באופן עקרוני אנחנו לא רואים/ות לנכון להתרכז רק באחד מהם, על אף העובדה שלפחות בהתחלה יש סיכוי טוב שהתקציב לא יאפשר לנו להעסיק אנשי/נשות צוות חוץ ממני. כה חשוב לי כי 'The medium is the message". עצם ההתעסקות בסוגיות שונות לטובת אוכלוסיות שונות, היא היא הדבר שמכריז על כך שכל אדם נברא/ת בצלם:
1. הבדואים/ות בנגב. הממשלה עושה את הכל כדי לנשל וגרש את הבדואים/ות בנגב. עיקר העבודה כרגע היא עבודה בכנסת ובקרב מקבלי/ות החלטות, בקרב הקהילה הבין לאומית, ועבודה תקשורתית. כרגע אנחנו במיוחד מנסים למצוא פתרון עבור תושבי/ות אום אל חיראן. עוד כשהרב אשרמן עבד ב"רבנים למען זכויות האדם" הוא יזם סקרים המצביעים על כך שיש סיכוי מאוד טוב לשנות דעת קהל בנוגע לבדואים/ות. לו היינו מצליחים/ות לגייס את הכסף הדרוש, היינו עושים/ות קמפיין מסיבי מבוסס על המסרים שהסקרים מצביעים עליהם כמוצלחים, גם בניו מדיה וגם במדיה הקנויה.
2. שיקום המעמד של בג"ץ מוראר. בפסיקה בבג"ץ מוראר ב-,2006 ,שהרב אשרמן היה מרכזי בו, היתה נצחון גדול, וכתוצאה ממנה עד היום חקלאים/ות פלסטיניים/ות מגיעים/ות לאדמות שלא הגיעו אליהם/ן עד 16 שנה ויותר, עם אבטחת כוחות הביטחון. אבל, אחרי 11 השנה הצבא מצליח לכרסם בפסיקה. הרבה פלסטינים/ות הפנימו שיש להם זכות רק להגיע פעם או פעמיים בשנה. ברצוני למפות את הצרכים של כל כפר וכפר כדי שנוכל לתת תוקף לבג"ץ מוראר לדרוש שהצבא יאפשר ויאבטח את העבודות. יש גם מקומות שיש עצים של פלסטינים/ות בתוך הגדר של ההתנחלות. לפעמים המתנחלים/ות לא פוגעים/ות. אבל, השנה הרב אשרמן עבדי עם מועצה וחקלאים בכפר אוורתא כדי להגיש תוכנית שיקום עבור אדמותיהם בתוך הגדר ההתנחלות איתמר, כי היום יש בעיקר עצים יבשים ומתים.לאחרומה, תורת צדק יזם פרויקט דומה בבית אומר.
3. דיור ציבורי/צדק סוציואקוניני עבור ישראלים/ות. מאוד עקרוני אצלנו שהעמותה גם עושה משהו למען זכויותיהם/ן של ישראלים/ות יהודיים/ות. הרב אשרמן חבר ב"המעברה" קולקטיב ירושלמי למען דיור ציבורי שעזז להקים, שעזר להקים ב-2010. המעברה חברה בפורום דיור ציבורי המאוד מוצלח שעזר להקים. הפורום אחראי על כך שיש מהפכה ששנתה את המדיניות מראשית שנות ה-90 לא להוסיף למלאי של דיור ציבורי או לתחזק את הדירות הקיימות. המעברה פתחה קמפיין נגד קריטריונים לא מבוססים על צורך, הנונעים מנזקקים להיות זכאים לדיור ציבורי. ייתכן שגם נחפש תחום נוסף, בו יש פחות ארגונים מעורבים.
4. מבקשי/ות מקלט. על אש קטנה, הרב אשרמן פעל בשנים האמרונות לקדם אפשרות שמדינות מפותחות יקבלו מספר יותר גדול של מבקשי/ות מקלט שנמצאים/ות בארץ וחיים כאן בתת תנאים, ושקהילות יהודיות יאמצו אותם/ן. פתרון זו שונה לחלוטית מהמדיניות הנוכחית של ישראל ששוב בכותורות לאלץ מבקשי/ות מקלט להגיע למדינות כמו אוגנדה ורואנדה שלא ממש רוצות בהם, לא מוכנות לעזור למבקשי/ות מקלט לשקם את חייהם/ן, ושמהן מבקשי/ות מקלט הרבה פעמים מוצאים/ות את עצמם/ן שוב במסע מסכנת למצוא מקלט אמיתי. עדיין מטריף אתנו שמדינת ישראל סגרה את שעריה למבקשי/ות מקלט נוספי/ות שנמלטים על חייהם/ן.
5. כתיבה. יש צורך ענק ומתמד להציג את הבסיס היהודי לכיבוד ז"א. בכוונתנו לכתוב מאמרי דעה, פוסטים, Israel. אנו גם תקווה לאפשר לרב אשרמן את הזמן לכתוב ספר שהוא גם אוטוביוגרפי, וגם נותן את הבסיס היהודי עבור עמדותיי לבנוגע סוגיות ז"א למיניהן.
6. תורת צדק משתפת פעולה עם "תעאיוש" ומברים נוספים בקואלציית בקעת הירדן הפועלים בשטח ללוות רועי צאן וכו'.
7. החברים/ות המייסדים/ות של תורת צדק הם/ן פעילים/ות וותיקים/ות. דרכם, במידת האפשר, אנו בודקים/ות פרוייקטים נוספים.